לגרף מחיר יש ציר אנכי (מחיר) וציר אופקי (זמן). שאלו את רוב הסוחרים מה הם בודקים, והם יתארו רק דברים אנכיים: תמיכה, התנגדות, ממוצעים נעים, קווי מגמה. הם מתייחסים לציר האופקי כרקע פסיבי — סתם המקום שבו הנרות במקרה יושבים.
ניתוח מחזורים מתייחס לציר האופקי ברצינות. הוא שואל: האם נקודות מפנה מתקבצות במרווחי זמן עקביים, ללא תלות ברמת המחיר? ההנחה של הראדאר היא שלעיתים קרובות כן — שמתי מתרחש מפנה נושא מידע, לא רק היכן.
הנקודה העיוורתהחליפו את התצוגה למטה. תחילה תראו גרף מסומן בדרך הרגילה — רמות מחיר בלבד. אחר כך הוסיפו את שכבת הזמן וצפו בנקודות המפנה מסתדרות על הציר האופקי.
שימו לב מה ששכבת הזמן מוסיפה: גם כשהמחיר ברמה שונה לגמרי, מפנים יכולים להגיע במרווח זמן דומה זה מזה. סוחר שמסתכל רק על רמות מחיר יפספס את המקצב הזה לחלוטין.
זה החלק שמתחילים הופכים, אז שווה לומר אותו במפורש: הזמן אומר לכם מתי להסתכל; המחיר אומר לכם אם לפעול. הגעת חלון זמן לא אומרת שקיימת עסקה. היא אומרת שהסיכוי למפנה גבוה יותר בתאריך הזה, ושעכשיו כדאי לעקוב מקרוב אחר המחיר לקבלת אישור.
כל שיטת FIND → WAIT → EXECUTE בנויה על חלוקת העבודה הזו. FIND היא שאלת זמן. WAIT ו-EXECUTE הן שאלות מחיר. השאירו אותן נפרדות בראש, והשיטה נשארת נקייה.