כמה דוגמאות באמת יש לנו?

ההרגל החשוב ביותר בקורס

הנה המשמעת היחידה שמבדילה בין משתמש מחושב של הראדאר לבין מי שנכווה: תמיד קראו את שיעור ההצלחה מול גודל המדגם שלו — כלומר כמה דוגמאות היסטוריות באמת יש לנו לבדיקה. שיעור הצלחה של 100% על פני שנה אחת אינו יתרון של 100% — זו הטלת מטבע אחת שבמקרה נחתה על 'עץ'. שיעור הצלחה של 70% על פני עשר שנים הוא מספר אמין הרבה יותר, גם אם 70 קטן מ-100.

אחוזים גדולים ועגולים-למראה על מדגמים זעירים הם הדבר המסוכן ביותר בכל לוח מחוונים סטטיסטי, כי הם נראים המשכנעים ביותר בעוד הם הכי פחות אמינים.

ראו זאת בעצמכם

הסימולטור שלמטה מטיל מטבע מוטה — 'אסטרטגיה' עם יתרון אמיתי של 55%. הריצו מדגמים קטנים וצפו בשיעור ההצלחה הנמדד מתנדנד בפראות בין 0% ל-100%. הריצו מדגמים גדולים וצפו בו מתייצב לעבר האמת. שום דבר ביתרון הבסיסי לא משתנה; רק גודל המדגם.

לכן שנה מרהיבה אחת אומרת לכם כמעט כלום, ולמה עשר שנים רגילות אומרות לכם הרבה מאוד. האחוז טוב רק כמו הספירה שמאחוריו.

כללים מעשיים

• בדקו קודם את השנים. לפני שאתם מגיבים לשיעור הצלחה, הסתכלו על כמה תצפיות הוא בנוי. תנו לזה לקבוע את תקרת הביטחון שלכם.
• נכו מדגמים זעירים בחוזקה. התייחסו לכל דבר מתחת לחמש שנים בערך כרמז חלש, לא כראיה — לא משנה כמה האחוז קיצוני.
• העדיפו עקבי על פני מרהיב. 65% יציב על היסטוריה עמוקה מנצח 100% נוצץ על שנתיים, בכל פעם.
• שלבו, אל תבודדו. הד תאריך צנוע על מדגם עמוק, שיושב במפגש עם חלונות מחזור ופיבו, שווה יותר מכל סטטיסטיקה בודדת מסנוורת.

עם משמעת מדגם ביד, השיעור האחרון של המודול הזה מראה איך לשלב את שלושת כלי הזמן לקריאה קוהרנטית אחת.